סוגי עסקים במדינת ישראל

במדינת ישראל קיימים עסקים רבים מסוגים שונים ומגוונים, קטנים וגדולים. לצד עסקים גדולים המעסיקים מאות ואלפי עובדים ישנם עסקים קטנים ובינוניים, חלקם מעסיקים מספר קטן של עובדים וחלקם בכלל לא. בין מגוון העסקים הקיימים במדינה ישנם כאלו שעיקר עילותם מבוססת על יבוא ויצוא, אחרים עוסקים בשיווק וייצור מוצרים וישנם כאלה שעוסקים במתן שירותים שונים כדוגמת שירותי ייעוץ לסוגיהם, ניהול חשבונות וכד'.

ישנם קריטריונים שונים לסיווג עסקים כאשר ברשויות המס נהוג לסווג את העסקים עפ"י קריטריונים של סוג העסק, קריטריונים חשבונאיים וקריטריונים של מיסוי. לרוב, ההחלטה על הקמת עסק חדש תכלול בין היתר, התייעצות עם רואה חשבון או יועץ מס בהיבט של הגדרת סוג העסק. פתיחת העסק תיעשה רק לאחר הבחירה בסוג המתאים – עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה פרטית בע"מ, חברה ציבורית או מלכ"ר, חל"צ.

אז אילו סוגי עסקים קיימים במדינת ישראל?

1.עסק זעיר: העסק הזעיר הוא תחום עסקי חדש שנכנס לתוקף החל משנת 2024 ומתייחס לעסקים עם הכנסות נמוכות בטווח של עד 120,000 ש"ח. עוסק זעיר פטור ממע"מ אבל לא פטור ממס הכנסה. מס הכנסה נתקע עם המון דוחות של עוסק פטור ועוסק מורשה שהם דוחות ללא חבות מס הדורשים התייחסות ומבזבזים זמן וכח אדם. חשבו על פתרון וכך נולד מושג חדש עסק זעיר.

עסק זעיר יכול להתאפיין כעוסק פטור עם הכנסות עד 120,000 ש"ח (ערך לשנת 2024) ואינו חייב להוציא חשבוניות מס או  כעוסק מורשה עם הכנסות של עד 120,000 וחייב לתת חשבונית מס על המוצרים או השירותים שהוא מספק.
העסק הזעיר מקבל טיפול מס הכנסה יחסית פשוט ולא דורש יכולת עמידה בתנאים של רשות המיסים . עסק זעיר זה עסק עבורו הגשת דוח שנתי בצורה פשוטה וקלה. כמו לעוסק פטור ניתנה האופציה לדיווח אחת לשנה, המשמעות היא הגשת דוח שנתי מהיר והכי חשוב ברוב המקרים באופן עצמאי. למרות הקלות בהגשת הדוחות ישנן לא מעט הגבלות ותנאים לעסק זעיר שכדי להתמודד איתם נצטרך איש מקצוע אבל חשוב לזכור שמדובר בחוק חדש ובוודאי גם ההגבלות יעברו סבב תיקונים ובוודאי שיקח זמן לכולם להבין את משמעותו.

2. עוסק פטור: ההגדרה העסקית הראשונה והבסיסית ביותר שקיימת כיום במדינת ישראל הינה עוסק פטור.
הגדרת העסק כעוסק פטור מבוססת על שני קריטריונים:
– הקריטריון הראשון לפתיחת עוסק פטור הוא מבחן ההכנסות. אם ההכנסות הצפויות של העסק בשנה לא יעלו על סך 120,000 ₪ (נכון לשנת 2024 ) רשאי בעל העסק להירשם כעוסק פטור. הגדרת העסק כעוסק פטור מאפשרת הקלות בנושאי מיסוי הכוללות בעיקר פטור מגביית מע"מ מלקוחות, מה שמאפשר לעבוד ללא פתיחת תיק מע"מ.
– הקריטריון השני לפתיחת עוסק פטור הינו פעילות העסק. נותני שירותים שונים, יועצים למיניהם, וכד' לא יהיו זכאים להירשם כעוסק פטור. יש לציין שישנם משלוחי יד ועיסוקים אשר מנועים מעצם הגדרתם לפעול כעוסקים פטורים, גם במידה ומחזור העסקים שלהם נמוך.

3.עוסק מורשה: בדומה לעוסק פטור, גם עוסק מורשה יהיה על פי רוב עצמאי אך לעיתים יהיה מדובר על מעסיק קטן. במקרים אלו, יתקיים התנאי של מחזור העסקים שנתי שעולה סך של 120,000 ₪. בנוסף, קיימים משלוחי יד מגוונים שכל העוסק בהם מחויב להירשם כעוסק מורשה לעניין מע"מ (מס ערך מוסף). כאלה יהיו למשל רופאים, פסיכולוגים, עורכי דין, מהנדסים, רואי חשבון ועוד. עוסק מורשה מחויב על פי חוק לגבות מלקוחותיו מע"מ, כאשר את הסכום הנגבה, בקיזוז מע"מ התשומות שהושקעו בעסק, עליו להעביר למע"מ.

4. חברה בע"מ: בשונה מעוסק פטור או עוסק מורשה, חברה בע"מ היא כינו לגוף עסקי מורכב יותר. הקמת חברה בע"מ תיעשה במקרים הבאים:

• היקף פעילות גדול
• כאשר מבקשים להיעזר בניהול מקצועי במקום ניהול ע"י בעלי העסק
• כאשר מבקשים להקטין את הסיכונים העסקיים והכספיים המוטלים על בעלים

כאשר מדובר על חברה בע"מ, ישנה הפרדה מלאה בין העסק לבין בעליו, ורק במקרים חריגים עשוי הבעלים להסתבך במקרה של כישלון עסקי. בנוסף, להקמה של חברה בע"מ לעומת הבחירה לעבוד כעצמאי (עוסק פטור או עוסק מורשה), יש יתרונות רבין הן ברמה של מיסוי והן בזכות הקלות שונות ומדרגות של מס חברות.

5. חברה ציבורית: בשונה מחברה פרטית, חברה ציבורית הינה חברה המונפקת בבורסה. במקרה שכזה, בעלי החברה הם למעשה הציבור המחזיק במניות החברה כאשר לרוב יהיה גורם אחד או יותר המחזיק בשליטת החברה. גורם זה יהיה הגורם שמחזיק במרבית מניות החברה ומכאן שיש לו היכולת לשלוט, כמעט באופן מלא, במדיניות החברה והדירקטוריון שלה.

6. מלכ"ר: סוגי העסקים שהצגנו מעלה מטרתם היא אחת – השאת רווחים. בשונה מסוגי העסקים שהוצגו, במדינת ישראל ישנן התאגדויות אחרות שמטרתן היחידה היא השגת מטרות חברתיות שונות. התאגדויות שכאלה יקראו מלכ"ר – מוסד ללא כוונת רווח. גופים וולנטרים, מוסדות חינוך, מוסדות דת וכד' לרוב יוגדרו כמלכ"ר.

7. חל"צ: חברה לתועלת הציבור, תחשב למלכ"ר – מוסד ללא כוונת רווח, ממש כמו עמותה, ופועלת בצורה דומה. חברה לתועלת ציבור, זו חברה או תאגיד, אשר רשומה גם אצל רשם החברות וגם אצל רשם ההקדשות (שניהם תחת רשות התאגידים, במקביל לרשם העמותות). המשמעות הפרקטית היא כי חל"צ נדרשת להגיש את כל הדוחות והטפסים גם לרשם החברות, כמו בכל חברה, וגם מגישה לרשם העמותות את הטפסים והדוחות, שהם מקבילים לאלה שכל עמותה בישראל מגישה אל רשם העמותות.

8. שותפות: היא התאגדות משפטית, עם מספר ישויות משפטיות (כגון מספר בני אדם, מספר חברות וכיוצא בזה) המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית.

כאמור, במדינת ישראל סוגים רבים ומגוונים של עסקים. חלקם יפעלו למטרה עיקרית של השאת רווחים וחלקם יפעלו למטרה עיקרית של השגת מטרות חברתיות. טרם פתיחת עסק ברשויות המס יש לבצע הגדרה מדויקת לפעילות העסק, לבחון היטב מהו צפי ההכנסות ורצוי ביותר להיוועץ עם גורם מוסמך, יועץ מס או רואה חשבון טרם פתיחת התיק.